רודוס שלא הכרתם

בחופשת פסח היו לנו 5 ימי חופש וחשבנו לאן לטוס, לא היה לנו כל כך משנה. חיפשתי באינטרנט דילים שווים ומצאתי כרטיסי טיסה זולים ל... אתיופיה! חייבת לציין שאף פעם לא הייתי באפריקה וקיבלתי חשק לטוס לשם בעקבות התוכנית של גידי ואהרוני. למרות שהיה לנו רק 5 ימים החלטנו שאנו הולכים על זה ולוקחים טעימה קטנה מהיבשת השחורה. הגענו לשדה, מחפשים את הטיסה שלנו ואני לא מאחלת לאף אחד לראות את מה שראינו: "הטיסה התבטלה".

לקחנו נשימה עמוקה, התפקסנו ורצנו לדקה-90 (יש בשדה), לברר אולי ישנה טיסה בשעות הקרובות. רודוס !!! אנחנו לא אנשי בטן-גב וזו גם לא העונה לטייל ברודוס אבל כבר היינו ב"מוד" לטוס, ולחזור מחר בבוקר לעבודה לא בא בחשבון, אז לא משנה לאן, פשוט עלינו למטוס. כמובן שבדיל הזה הכל היה מסודר. נחתנו, קיבלנו קבלת פנים מאוד נחמדה עם ריקודים אותנטיים, חלוקת שוקולדים ותבלינים מסורתיים כבר בשדה.

הגענו למלון, התמקמנו ויצאנו לטיול בעיר העתיקה של רודוס. הרעב תפס אותנו מהר וגירוס היה הפתרון. גירוס הינו המאכל המסורתי של היווני. זו מין לפה מטוגנת, ממולאת בבשר חזיר, עוף או בקר, מלא ציזיקי ומבחר סלטים ורטבים נוספים. בכלל יוונים מתים על שילוב של בשר עם ציזיקי.

נכנסנו לעיר העתיקה בדרך הארוכה דרך החומות ולא התאכזבנו. הייתה שם פריחה מדהימה, הציפורים צייצו,מזג אוויר היה נעים וכל האווירה הייתה מאוד נחמדה. בעיר העתיקה לא היו הרבה אנשים, מורגש שזאת לא העונה, אך דווקא מאוד אהבנו את הרוגע והאווירה. לא היה דחוס ואפשר היה להסתובב בכיף. העיר העתיקה בנויה מהרבה רחובות צרים, יש הרבה בנייה יוונית מסורתית, בתים לבנים עם חלונות אדומים ופריחה ססגונית בכל פינת רחוב.

יום למחרת השכרנו רכב ויצאנו לחקור את האי. רודוס הוא לא אי קטן, אורכו כ- 100 ק"מ ורוחבו כ-20 ק"מ, לכן יש היכן לטייל.

היעד הראשון שלנו היה Profitis Ilias. כ-40 דקות נסיעה נעימה בכבישים קטנים, מפותלים בתוך כפרים ציוריים. זה היה תחילת המסלול של יער קטן יחסית אבל בכיף אפשר לטייל בו כמה שעות. היה שם בית קפה עם קצת אנשים (מרגישים שזאת לא העונה). שתינו קפה,אכלנו חתיכת עוגה, שמנו תיק על הכתפיים ויצאנו לדרך. היער היה מאוד יפה עם תצפית לכל רודוס בפסגה.

ביום השני נסענו לעיירה השנייה בגודלה ברודוס- לינדוס. הסתובבנו בעיר העתיקה ואהבנו אותה יותר מאשר את רודוס (עיר המרכזית ברודוס נקראת גם רודוס). החופים לבנים יותר והמים צלולים יותר. היא מתויירת באותה מידה כמו רודוס אבל עדיין קצת יותר אותנטית.

חיפשנו לאכול מוסקה (אוכל יווני מסורתי). התיישבנו במסעדה והזמנו מוסקה וצזיקי. המוסקה הייתה חביבה אבל לא יותר מזה, אבל הצזיקי היה מעלף!!! צזיקי זה מן ממרח שעשוי מיוגורט, מלפפון, נענע, שמיר שום אנסי וכל טוב. מאוד קל,מרענן וטים להפליא.

בילינו בלינדוס כחצי יום. יצאנו קצת מהמרכז כהרגלנו וראינו שיש עתיקות קצת מרוחקות והחלטנו לעשות טיול לשם. הלכנו בערך 3 קילומטר. ההליכה היא מעל החופים וכל הזמן רואים את הנוף המדהים של הים. התיישבנו ליד העתיקות, פתחנו פק"ל קפה, הרכבנו גזייה ושתינו קפה יווני שחור חזק. היה מושלם!

מלינדוס חזרה לרודוס קפצנו למקום שנקרא 7 מעיינות. זה נמצא בלב אזור מיוער, יש שם מפלים לא מרשימים במיוחד אבל נחמד בהחלט.

יום שלישי ברודוס. על הבוקר הלכנו לשוק לא רחוק מהעיר העתיקה. השוק לא גדול, אבל מאוד חביב וצבעני. היה שם מוכר קפה שהכין לנו קפה על המקום עם מכונה של פעם. לא היה כל כך טעים אבל חוויתי. כל הירקות בשוק נראים כאלו הוציאו אותם עכשיו מהאדמה, עם הבוץ והשורשים.

זה ממש עשה חשק לאכול אותם, נראה מאוד טרי. קנינו זיתים טעימים שמגדלים אותם ברודוס והמשכנו הלאה.

המטרה הייתה להגיע לארמון אבל הוא היה סגור

אז פשוט קצת המשכנו לנסוע. ראינו שדות, מלא ירוק, כפרים קטנים וטבע בשפע. חנינו את הרכב בפינה נחמדה ויצאנו לטיול לעבר הלא נודע. עברנו בשדות תפוזים, היה שם חקלאי שלא ידע מילה באנגלית אבל מאוד נחמד וקטף לנו כמה תפוזים לדרך.

בדרך חזרה ראינו חנות קרמיקה גדולה, מסתבר שהחנות היא גם מפעל קטן וצובעים של את הקרמיקות על המקום. המחירים שם יותר זולים מאשר בעיר העתיקה וניתן לראות שזו עבודת יד אמיתית. כמובן שרכשנו כמה דברים יפים ומאוד נהנו מהחוויה.

זה היה ערב אחרון שלנו והחלטנו לחפש מסעדה יוונית מסורתית , נסענו מאחורי העיר העתיקה וראינו שורה של מסעדות. הנחנו שזה לא כל כך תיירותי כי זה לא במרכז העיר. זו הייתה מסעדת דגים. הזמנו בצקים שהיו מאוד טעימים, מנת תמנון ומנת שרימפס. התמנון היה מאוד טעים ומיוחד בטעם אבל המנה הייתה מאוד קטנה. שרימפס היה ברוטב חרדל שהיה מאוד טעים אבל.. הביאו 5 שרימפסים בצלחת. לסיכום הארוחה הייתה מאוד מעניינת אבל בהחלט לא שווה את המחיר. השארנו שם 300 שקל ולא היינו שבעיים.

לסיכום: מאוד נהנינו מרודוס למרות שזה לא סוג הטיול שאנו אוהבים, אך אני מאמינה שבכל מקום ניתן למצוא מה לעשות.

לכן גם ל"לא אוהבי בטן-גב" ניתן לטייל ברודוס "שלא הכרתם".