קירגיזסטן וטרק לאגם סונג קול

אז ככה, אני ובעלי בחרנו ביעד מאוד לא קונבנציונלי- קירגיזסטן! השאלה הראשונה שבטח תשאלו "איפה לעזאזל זה נמצא? והשאלה השנייה "האם לא מסוכן שם?"...אלו שתי שאלות ששאלו אותי כשסיפרתי לחברים שלי שאני טסה לטיול בקירגיזסטן.

על השאלה הראשונה הייתי עונה" איפה שכל הסטנים"....שזה באמת נכון. קירגיזסטן שוכנת במרכז אסיה ויש לה גבול עם מזרח סין, אוזבקיסטן, קזחסטן ותג'יקיסטן. זו אחת המדינות של ברה"מ לשעבר שקיבלה עצמאות בשנות ה-90. רוב תושביה הם קירגיזים ויש מיעוטים של רוסים וקזחים.

קירגיזים הם עם של נוודים דוברי שפה קירגיזית שהיא מאוד דומה לטורקית. כמו כן רוב תושבי המדינה דוברי רוסית שוטפת כשפה שנייה שלהם, מעט מאוד מתושבי המדינה יודעים אנגלית. רוב אוכלוסיית המדינה היא אוכלוסייה מוסלמית, אך חילונית, ולכן לא פחדנו לטוס לשם.

עיר הבירה של קירגיזסטן היא בישקק ורוב הטיסות הבינלאומיות מגיעות לשם. טסנו לבישקק דרך איסטנבול בטיסת לילה באמצע ספטמבר. נחתנו ב-5 בבוקר ולקחנו "מרשרוטקה"- מונית שירות למרכז בישקק ושם החלפנו למונית של 5 דקות להוסטל שהזמנו מראש. מרשרוטקה עלתה לנו 50 סום (70 סום =1 דולר) ומונית 100 סום. שדה תעופה נמצא כחצי שעה ממרכז העיר.

הגענו להוסטל שהוא היה סביר עם מצעיים נקיים , שרותים ומקלחת פרטיים, התמקמנו ויצאנו לחקור את העיר.

בישקק שוכנת בגובה 800 מטרים וזה יחסית נמוך למדינה הררית הזו. המזג אוויר היה חמים ונעים, הלכנו לאורך השדרה הצבעונית ושוקקת החיים לכיוון "אוש בזאר" (שוק מרכזי). בדרך ראינו מוכרי תירס, גלידות ודוכנים של המשקה הלאומי-קומיס.

קומיס הינו המשקה הלאומי של הקירגיזים, המונגולים והאוזבקים. הקומיס עשוי מחלב סוסים, ונחשב למאוד בריא וילדים "נאלצים" לשתות אותו מגיל צעיר מאוד. ככלל אנחנו טועמים כל אוכל של מדינה שאנו מבקרים בה וכמובן גם פה לא היססנו! אז ככה... זה לא טעים! שלוק ראשון ממש מזכיר חלב שהחמיץ, שלוק שני כדי לוודא שזה באמת כך ולשלוק השלישי פשוט לא הגענו.... לפחות אולי קיבלנו קצת ויטמינים...

הגענו לאוש בזאר וכבר היינו מאוד רעבים (במיוחד אחרי הקומיס) והתחלנו לחפש מה לאכול. כשנכנסנו ראינו בצקים מפתים עם בשר כבש והתפנקנו באחד כזה. סמסה - הינו מאפה חם מטאבון עם בצל מטוגן, בשר כבש וגוש שומן עסיסי, לאוהבי שומן כבש. אחרי ששבענו מהסמסות הטעימות והשמנות המשכנו להסתובב בשוק. השוק הקירגיזי הוא מיקס של שוק אסייתי מסורתי, כמו שווקים במזרח הרחוק, ושוק מזרח אירופאי. קירגיזים נראים כמו סינים ומדברים רוסית או קירגיזית ביניהם. תרבות מאוד מעניינת של אסיה עם מזרח אירופה. בשוק אפשר למצוא את כל הפירות של מזרח אירופה: פתל, דובדבנים, מלונים ענקיים. כמו כן קירגיזים מוכרים פירות יבשים, סוגי תה למיניהם, גבינות לבנות, נקניקים, יש מחלקות בשר ודגים בשוק. במחלקת בשר אפשר למצוא גם בשר סוסים וזה נחשב לדליקטס ויחסית יקר.

למחרת קמנו ב 6 בבוקר ולקחנו מרשרוטקה לכפר קוצ'קור. הדרך ארכה כ-3 שעות והייתה מאוד מעניינת. ישר מתחילים לעלות בגובה ולאורך כל הדרך רואים הרים מדהימים ביופיים. הגענו להוסטל שהזמנו מראש ( שולה גסט האוס-Shula Guest house ) , היינו בטוחים שזה יהיה מקום זוועתי כי התמונות היו מפחידות אבל הופתענו לטובה. פתח לנו סבא קירגיזי חמוד, עם חיוך רחב, הכניס אותנו לבית גדול שהיה מחולק לשני חלקים. חלק אחד למשפחה שזה סבים, הורים וילדים וחלק השני היה מיועד להוסטל. כל החדרים היו פנויים , בחרנו חדר והתמקמנו. ההוסטל היה מקסים עם גינה מקסימה. סבא עשה לנו סיור בגינה וקטפנו תפוחים ושזיפים ישר מהעץ, הראה לנו את המטבח הקירגיזי המסורתי היכן שממוקמות פלטות ענקיות לבישול הכבש. ישר התאהבנו במקום. אחרי זמן קצר הגיעה הבת של הסבא שדיברה אנגלית טובה והזמינה אותנו לארוחת ערב קירגיזית מסורתית במחיר סמלי. כמובן שנענינו לבקשתה ובינתיים הלכנו לעשות סיבוב בכפר ולתכנן את הטרק למחר.

קוצ'קור זה כפר גדול יחסית, אך לא כל כך מעניין. יש שם מגוון די גדול של מסעדות. באחת מהם אכלתי בורש (מרק סלק אוקראיני) שהיה מצוין, אך המטרה העיקרית של המקום זה לצאת לטרק. יש כמה דרכים לצאת לסונג קול. דרך אחת זה טרק סוסים , שהוא יחסית יקר למחירים של המדינה אך אפשרי (200 דולר ל-3 לילות ליחיד). ראינו הרבה אנשים שעשו טרק סוסים ומאוד נהנו. דרך שנייה היא באמצעות רכב, הרכב יכול להגיע לאגם ולנסוע לאורכו. אני לא אוהבת לטייל ככה לכן מבחינתי רכב זה לא מומלץ כי מאבדים את כל החוויה. הדרך השלישית היא ללכת

ברגל, וזה בדיוק מה שבעלי ואני אוהבים לכן בלי היסוס אמרנו שנעשה טרק רגלי של שלושה ימים. הבנו שכדאי קודם להגיע לכפר קזארט (Kyzart) ומשם פשוט להתחיל לעלות. הניווט לא היה אמור להיות קשה מידי (מי שמתקשה תמיד אפשר לקחת מדריך), קנינו מזון ל-3 ימים והרגשנו שאנחנו מוכנים לצאת לטרק.

יום ראשון של הטרק:

קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר שהכינה לנו בעלת הבית ולקחנו מונית לכפר קזרט (Kuzart). המונית עלתה לנו 1,200 סום ונסענו כ-שעה וחצי. ירדנו בכפר ססגוני עם סוסים ופרות שהסתובבו ברחובות.עברנו את כל הכפר, כאשר מכוונים אותנו לסונג קול והתחלנו לעלות. ראינו עדרים של סוסים, פרות כבשים עם רעי צאן ססגוניים, מזג אוויר היה שמשי, האוויר היה נקי ומאוד נהנו מההליכה.

ביום הראשון היה צריך להגיע לסונג קול שנמצא בגובה 3,000 מטר וידענו שיש לנו לעבור פס בגובה 3,400 מטר.

בדרך עברנו סמוך ליורטה (בית מסורתי של קירגיזים) ויצא משם קירגיזי גדול עם שפם שופע וסוס לצדו , והזמין אותנו להתארח. כמובן שנענינו להצעה המפתה להתארח ביורטה אוטנטית. בפנים הייתה סבתא, אמא ושני ילדים קטנים. פתחו לנו שולחן עם ריבות, לחמניות ותה כמובן. קצת תקשרנו איתם ברוסית עילגת, אכלנו, שיחקנו עם הילדים ויותר מהכל נהנינו מהאווירה המיוחדת.

נפנפנו לשלום והמשכנו לעלות לפס. המזג אוויר השתנה, נהיה קר, העלייה נהייתה קשה וקצת התחלנו לדאוג שלא נספיק להגיע עד החושך.

היה לנו מזל, הגענו לפס וראינו את סונג קול במלאו יופיו. כרגיל התחושה של להגיע לפס היא מטריפה והנוף עוצר נשימה.

למרות שהגענו לפס היה צריך לרדת לאגם בערך עוד 4 ק"מ. אמנם זאת ירידה, אך היינו כבר גמורים ופחדנו מהחושך. ראינו יורטות על שפת האגם והלכנו לכיוונן. הגענו לשדה רחב ידיים עם עדרים ענקיים של סוסים ויורטות מסורתיות לצידן. וואו! איזה אותנטי! ישר חוזרים 200 שנה אחורה. ראי צאן דהרים על סוסים וילדים מלוכסני עיניים משחקים ליד היורטות.

פתחנו אוהל על שפת האגם, היה קפוא!!פתחנו שקי שינה, שקיות חימום וניסינו להתחמם. הטמפרטורה הייתה קרובה ל-0. אחרי 10 דקות הצלחנו להתחמם קצת, נשנשנו סנדווצ'ים שהיו לנו ונרדמנו.

ללכת לאורך האגם.הנוף על הבוקר היה מדהים. האגם הכחול מולנו, סוסים ויורטות מאחורינו. הלכנו להכיר את המקומיים במטרה גם למצוא אוכל חם כי הגזייה שלנו התקלקלה. הזמינו אותנו לארוחת בוקר במחיר 200 סום לאדם. הביאו לנו עוגה, לחם, ריבות, חמאה וכמובן הציעו קומיס. סירבנו בנימוס לקומיס, העוגה הייתה טעימה ותה חם סידר אותנו להמשך היום. קנינו עוד לחם וגבינה מהמשפחה המארחת והמשכנו

הנוף לא משתה יותר מידי פשוט עוברים בין מחנות יורטות וסופגים את האווירה. לקראת 4 בצהריים הגענו למחנה גדול יחסית, היו שם תיירים והחלטנו לישון פה ביורטה. המחיר היה נמוך כ-1000 סום כולל לינה, ארוחת בוקר וערב לאדם. בארוחת ערב כל התיירים (היינו בערך 10 איש) התאספו ביורטת "חדר אוכל" והגישו לנו אורז עם כבש וריבות עם תה לקינוח. האוכל לא היה טעים אבל חם והיינו צריכים את זה, האווירה הייתה מאוד נחמדה וכשיצאנו מהיורטה ראיתי את השמיים הליליים הכי יפים בחיים שלי. היה חושך מוחלט עם שפע של כוכבים...אדיר!!

למחרת יצאנו לכיוון קזארט, הדרך הייתה ארוכה, היינו צריכים לעבור שני פסים ועמק שמוביל לכפר.

הנוף השתנה למדברי, יפהיפה, עלינו לפס הכי גבוה באזור (3,600 מטר), הנוף היה מהמם! בהמשך הדרך ירדנו לעמק ירוק עם מעיינות, שינוי נוף דראסטי- אבל זה כיף!

היה כבר יחסית מאוחר ותפסנו טרמפ לקזארט ומשם לקוצ'קור. ישר הלכנו למסעדה לזלול (הכי כיף אחרי טרק!). אכלנו, שתינו בירה וחזרנו לישון אצל המשפחה המארחת.

היה מדהים, הטרק לא טריוויאלי , לא כולם עושים אותו ובטח לא ברגל, היה קשה , היה קר אבל כרגיל שווה את זה!